אנשים רבים מוותרים על היציאה היומית משום שבאותו רגע היו עסוקים, או השירותים לא נקיים או פשוט לא נעים להשתמש בשירותים של זרים. במשך השנים ריטואל התאפקות חוזר זה מפתח בהם הרגלים קבועים של התאפקות ושיכחה, עד פעולת המעיים מאבדת את האיתות הטבעי שלה.
בתפיסה סינית מקובל להניח שצריכים להתפנות פעם עד פעמיים ביום. השעה המועדפת ביותר היא שעת בוקר בין חמש לשבע, שהן שעות המעי הגס. שעות דומות בערב מתאימות אף הן. לכן מומלץ לאמץ שעה קבועה לביקור בשירותים ובמשך הזמן המעיים מסתגלים לשעה ו´מצפים´ לזמן ההתפנות.
לכן מומלץ לפעול לפי הכללים הבאים:
* ככלל, אין לדכא דחף להתפנות. אם מסיבה כלשהי המעיים אותתו ליציאה ונאלצנו לדחות אותה, יש לבקר בשירותים בהזדמנות הראשונה, גם אם איתות זה חדל ונעלם.
* במידה והדחף אבד, יש להקפיד על ישיבה קבועה בשירותים גם אם לא מרגישים צורך להתפנות. בכל מקרה הישיבה בשירותים אינה מלווה בקריאה או בשיחת טלפון.
* אם הקושי קיים, חשוב לתרגל תרגילי נשימה ושיאצו בטן תוך כדי הישיבה על האסלה. יש להתמיד בתרגילים אילו כל עוד לא השתקם כל המהלך הטבעי של מערכת העיכול.
* במקרה והיציאה מלווה בכאב ניתן למרוח מעט משחה מסככת (כמו וזלין) באזור פי הטבעת. פעולה זו תאפשר יציאת הצואה במינימום טראומה ותמנע דיכוי או דחיית פעולת מעיים מחשש לכאב.
* קיימות שיטות ישיבה שונות המאפשרות ריקון טבעי יותר של המעיים (למשל מנח ´בול קליעה´). למרות שהן טבעיות יותר מומלץ להסתגל לישיבה הסטנדרטית, שכן המטרה היא להרגיל את מערכת העיכול להתנהג נכון בכל מצב ולא רק ליד שירותים ביתיים מסוימים.
תרגילי נשימה, התעמלות ותרגול עצמי:
הליכה מהירה של 30-40 דקות או התעמלות של כ 20 דקות לשלוש פעמים בשבוע מסדירה לרוב את פעילות המעיים.
מומלץ לתרגל תרגילי נשימה ובעיקר נשימה סרעפתית בכל הזדמנות: בזמן נסיעה, במיטה לפני השינה, על הספה מול מסך הטלביזיה או בעת הליכה.
מומלץ לבצע שיאצו בטן עצמי (או כטיפול לילדים). הטיפול מבוצע בישיבה על האסלה כחלק מרוטינת הפעלת המעיים, עד שאילו מסתגלים לפעול באופן טבעי. המטופל יושב בנוחות על האסלה. מצמיד את שתי כפות ידיו גב אל גב, לאזור הקסיפואיד, לוחץ תוך כדי הוצאת אוויר מקסימאלית ורכינה לפנים. הלחץ מתבצע עם ארבע אצבעות של כל יד. המטופל חוזר למצב ישיבה תוך כדי שאיפת אויר מלאה אל הבטן. יש לבצע פעולת לחיצה זו סביב כל הבטן עם כיוון השעון (כשבפועל לא משנה מאיזו נקודה מתחילים) למשך כשלושה סיבובים. קצב כל לחיצה כקצב נשימה טבעית.
פעולה זו מזרימה צ´י לאזור הבטן ומעוררת את מערכת העיכול.
הגישה הנטורופתית הסינית לטיפול בעצירות
לאחר בירור מקיף של סיבת העצירות יש להתייחס לבעיה גם בהיבט התזונתי וגם בהיבט התנועתי. אם מתברר שתזונת המטופל סבירה אין טעם לבצע שינויים מרחיקי לכת בתחום זה ויש להטיל את כובד המשקל על תרגילי התעמלות, תרגילי נשימה ושיאצו בטן עצמי.
במידה ומדובר בבעיה על רקע תזונתי הרי שהצעד הראשון הוא בירור היקף הסיבים בתזונת המטופל. סיבים הם רב סוכרים שאינם ניתנים לעיכול על ידי האנזימים של מערכת העיכול (אך חלקם מתעכלים על ידי החיידקים הידידותיים שבמערכת העיכול). הם סופחים שומנים, כולסטרול וחומרים רעילים ומרחיקים אותם מהגוף. בנוסף הם סופגים נוזלים ולכן מסייעים להעביר את פסולת המזון ולקצר את משך הפינוי שלו על ידי הגדלה משמעותית של נפח הצואה ויצירת לחץ על דפנות המעיים תוך הפעלת רפלקס מרוקן.
לכן מומלץ להעשיר את המזון בסיבים. זאת ניתן לעשות על ידי צריכה סדירה של פירות ובעיקר של ירקות, קטניות, דגנים מלאים או פסיליום. חשוב לזכור שלאנשים מסוימים הוספת סיבים עלולה לגרום לגזים ולכן יש לבצע הוספה זו בהדרגה. כמו כן, במידה שנוטלים את הסיבים ללא שתייה מספקת של מים תתכן תגובה הפוכה שתתבטא בעצירות במקום בהתרוקנות. כמה מים לשתות? המלצות שונות מציעות 6-8 כוסות מים ביום אולם הרפואה הסינית ממליצה להסתמך על צבע השתן ולשאוף לשתן זהוב בהיר וצלול.
במצבים אקוטיים ניתן להשתמש במשרה של שזיפים מיובשים. שזיפים שהושרו במים במשך הלילה מכילים כמות גדולה של סיבים וסוכר בשם סורביטול אשר מנפחים את נפח הצואה וסופחים נוזלים רבים. ללא ספק שיטה זו טובה בהרבה מאשר שימוש במשלשלים או סבילת העצירות. יחד עם זאת, שימוש ממושך בשיטה זו מחלישה את הצ´י ואינה מהווה תחליף נכון לשיקום מערכת העיכול.
כמו כן, נראה כי תוספת של חיידקים ידידותיים, הפחתה במזונות מעובדים חסרי סיבים והפחתה בצריכה יומית של קפה ותה משפרת פעילות מעיים.
מעי רגיז
הגישה הסינית דוגלת בהתאמת תזונה אינדיבידואלית לכל מטופל בהתאם למאפיינים האנרגטיים של הסינדרום שלו. תזונה לפי חום – קור, עודף – חסר וחיזוק – הנעה הם מרכיבים חיוניים בהנחיית המטופל.
הגישה המערבית רואה בשילוב תזונתי אינדיבידואלי מרכיב חשוב בטיפול, אך בעיקרו של דבר, כאשר נמצא רכיב לו קיימת רגישות או אלרגיה (למשל הפרעה מטבולית בספיגת חלב) התופעה שוללת את הגדרת ה IBS [10].
שילוב תוספי תזונה, אף שלא מוכר ברפואה המסורתית, יכול להתאים כאשר עוקבים אחר הגישה הסינית הקלאסית. תוסף תזונה כמו פרוביוטיקה, או סיבים תזונתיים, עשוי לתרום לחלק מן המטופלים ובחלק אחר – להשאיר אותם אדישים (או במקרים בודדים אף להרע). אם נזכור שפרוביוטיקה מחזקת צ´י ומסלקת ליחה בגישה הסינית, וסיבים תזונתיים מניעים ומסלקים ליחה, הרי שההתוויה תהיה ברורה יותר ונוכל להמנע ממתן תוספים באותם מקרים שמראש אנו צופים חוסר התאמה לגביהם.
מחקרו המעניין של סו משנחאי מצא הבדל משמעותי בפלורת המעיים בין מי שטופל בפורמולת צמחים סינית עם פרוביוטיקה לבין מי שטופל בפרוביוטיקה בלבד [6]. נראה כי תמיכה באמצעות פורמולת צמחים עשויה לתרום, אף היא, לפלורה תקינה במעי ולפעילות סדירה יותר של מערכת העיכול.
להלן השוואה חלקית בין המלצות תזונה ואורח חיים בגישה המערבית לסינית. אנו יכולים להיווכח שבמקרים רבים ההמלצות דומות אך ההתוויות שונות (על פי הסימפטום או על פי האבחנה האנרגטית).
המלצה מערבית: ארוחות קטנות ומרובות במשך היום עשויות להקל על שלשול.
הגישה הסינית: ארוחות קטנות מאפשרות חיזוק צ´י ומונעת ליחה משום שלטחול יש יותר יכולת לבצע טרנספורמציה תקינה. תופעה זו מקבילה להנחה שמזונות בעלי ערך גליקמי נמוך יותר נחשבים ליותר מתאימים לחיזוק הטחול [11].
המלצה מערבית: ארוחות עשירות בסיבים יקלו על סמני העצירות.
הגישה הסינית: תזונה עשירה בסיבים מניעה את הצ´י ומונעת הצטברות ליחה. הסיבים קושרים את השומנים והמרה ואינם מאפשרים להם להיספג בדופן המעי. הם מעלים את נפח הצואה בחלל המעיים ומלחלחים אותו, דבר שמצמצם תופעות עצירות [12].
הוספת שומר או מנתה מאפשרים וויסות צ´י הקיבה האחראי על המעיים ולכן מונעים גזים ונפיחות. ידוע כי מזונות ארומאטיים מונעים הצטברות ליחה ומאפשרים תנועת צ´י תקינה יותר. הוספת פרוביוטיקה מצמצמת את הנזק לצ´י ומונעת הצטברות ליחה, אף היא [13].
צמצום הליחה יכול להתבצע גם על ידי הפחתה נסיונית של מזונות עתירי לקטוז (או סורביטול) לתקופה מוגבלת. במידה וקיימת רגישות לקטוז אז מומלץ להסתפק בתחליפי חלב או תוספי אנזימים. במקביל חשוב להסיר כל תזונה הגורמת לתחושת נפיחות וגזים (כמו קטניות, כרוב, בירה ועוד).
המלצה מערבית: להקפיד על פעילות ספורטיבית באופן סדיר – הן להסדרת פעילות המעי והן להקלה על מתח נפשי
הגישה הסינית: פעילות גופנית מתונה (לא תחרותית) מניעה את צ´י הריאות והטחול ולכן פותחת חסימות ומפשרת זרימת דם.
פיסורה אנלית
מניעה
בילדים מתחת לגיל שנה יש לדאוג להחלפה תדירה של חיתולים ומניעת עצירות. מבוגרים צריכים להקפיד על ההמלצות הבאות:
א – מניעת עצירות על ידי תזונה עתירת סיבים, מניעת קפאין (הנחשב לגורם עצירות) ושתייה מספקת של נוזלים.
ב – טיפול ממוקד בעצירות באמצעות עיסוי בטן, הרגלי יציאות, תזונה, תוספי תזונה או צמחי מרפא.
ג – סיכוך התעלה האנאלית עם משחת סיכוך לפני יציאה. המלצות שונות מכוונות לשימוש במשחה על בסיס מים שנחשבת פחות בעייתית מבחינת סיכון לזיהומים מאשר משחה על בסיס שומני. מאידך, משחה על בסיס שומני נחשבת למסככת יעילה יותר וניתן להמיס בה חומרים מחישי ריפוי כגון אבץ ואלנטואין.
ד – אין לשבת זמן ממושך בשירותים.
ה – שימוש בניר טואלט לח ולא בנירות טואלט רגילים או מבושמים. עדיף לשטוף את האזור האנאלי במים פושרים (לא בזרם חזק) לאחר כל יציאה. השטיפות מנקות ומשפרות את זרימת הדם. מאידך, שטיפה חזקה או ניגוב בניר עלולים לפגוע בגלד העדין המכסה את הפיסורה ולעקב את החלמתה.
ה – חשוב לשמור על האזור האנוס יבש ונקי. הניגוב מבוצע עם ניר טואלט עדין בטפיחות קלות (ולא בדרך ניגוב) או עם מייבש שיער. בכל מקרה אין לשפשף את האזור.
ו – שימוש באצבע (ללא ציפורניים ארוכות) למריחת המשחה ולא באמצעות כלים אחרים.
ז – אמבט ישיבה עשוי להקל על כאבים ולזרז ריפוי. יש לשהות במים חמימים (לא חמים מדי) למשך 15 דקות פעמיים ביום. ניתן להוסיף לבנדר להרפיה ונוחות. אין לקרצף את המקום או להשתמש בסוגי סבון חריפים.
ח – חשוב לגזור ציפורניים ולוודא שלא נעשה גירוד לא מודע בשעת השינה.
ט – עדיף להשתמש בבגדים רפויים, תחתוני בוקסר או להימנע מתחתונים כלל, כדי לשמור על האזור מאוורר ויבש. באנשים שמנים במיוחד ניתן לפסק את הישבנים באמצעות סרט דביק (פלסטר ארוך לכל כיוון) כדי לאפשר לאוויר להגיע לאזור הפצוע.
המלצות תזונה
א – העשרת המזון בסיבים תזונתיים.
ב – שתיה מרובה של נוזלים כדי לרכך את היציאות.
ג – צמצום הקפאין ומקורותיו
תוספי תזונה
א – פרה ביוטיקה ופרוביוטיקה עשויים לתרום פעילות מעיים תקינה.
ב – אומגה 3 (2-3 גרם ליום) והפחתת שומנים רוויים, טראנסים ושומנים מסוג אומגה 6, להפחתת דלקתיות.
ג – סיידר (חומץ) תפוחים כחצי שעה לפני ארוחות גדולות תורם לעיכול המזון ושפעול הפרשה חומצה הידרוכלורית לקיבה.
ד – הוספת אנזימי עיכול כדוגמת פפאין, ברומלאין ופפסין. קיימים בשוק מוצרים הכוללים אנזימים שונים המועילים למערכת העיכול.
ה – מגנזיום להקלה על כיווצים והרפיית שרירי הסוגרים.
ו – פסיליום מכיל סיבים מסיסי מים ובנוכחות שתיה מרובה של מים מאפשר יציאה נוחה יותר
ז – כף זרעי פשתן טחונים יחד עם המזון, להעשרה בשומנים איכותיים כדוגמת אומגה 3 ובסיבים תזונתיים.